מחזירים, משפך לידים להחזרי מס

הבעיה

שירותי החזרי מס חיים ומתים על משפך הלידים שלהם.

הלקוח הריץ קמפיינים ממומנים בפייסבוק, שיתופי פעולה עם משפיענים וערוצי שותפים, אבל לא הייתה לו שום דרך לתייג לידים לפי מקור, להציג מבנה עמלות שונה לכל קמפיין, או לעקוב אחרי הגשות חלקיות של מי שנטש באמצע הטופס.

בלי ייחוס מקור, בלי שמירות ביניים, בלי שחזור. משתמש שענה על חלק מהשאלות וסגר את הלשונית פשוט אבד.

מה בנינו

מחזירים הוא משפך ממוקד המרות שבמרכזו שאלון עברי רב-שלבי:

• ייחוס קמפיינים: לכל ערוץ יש כתובת כניסה משלו. המשתמש נוחת תמיד על אותו דף בית, אבל המקור נרשם בשקט לאורך כל הביקור.
• סינון חכם: שאלון מותנה שאוסף רק את מה שרלוונטי. פרטי בן או בת הזוג מופיעים רק לנשואים. השאלות מסתגלות לתשובות שכבר ניתנו.
• שמירות מתקדמות: כל מעבר שאלה יורה שמירת רקע לגיליון גיבוי ייעודי. כך לידים שנטשו באמצע הטופס מגיעים בכל זאת לגיבוי של ה-CRM, וצוות המכירות יכול לחזור אליהם.
• מסירה ל-CRM: ההגשה הסופית נשלחת לספק ה-CRM של הלקוח, שמחזיר הפניה לתהליך חתימה דיגיטלית. כל הרצף שאחרי החתימה, הסכם, מסמכים משלימים, אישור, מטופל באתר עצמו.
• תצוגת עסקה לפי קמפיין: כל כתובת כניסה נושאת את אחוז העמלה שלה, את תנאי העסקה, ולוגו שותף אופציונלי.
• שכבת תוכן: בלוג מאמרים מבוסס Markdown שמכוון לחיפוש אורגני ובונה אמון עוד לפני שהמשתמש מגיע לטופס.
• המלצות בווידאו, תפריט נגישות לפי ת"י 5568, והסכמה לעוגיות: עמידה מלאה בדרישות החוק והנגישות בישראל.
• עברית RTL לכל אורך הדרך: ולידציה של ת"ז ישראלית, שדות תאריך, ועיצוב סכומים ב-₪. מהיסוד, לא כטלאי.

נקודות טכניות

מערכת ייחוס הקמפיינים היא שכבת הפניה שקטה, /c/[name] כותב את המקור ל-localStorage ומעביר לדף הבית, כך שכל ערוץ רואה בדיוק אותה חוויה בזמן ששכבת הנתונים רואה את התמונה המלאה.

מנוע השאלון מעריך את התנאי של כל שאלה בזמן ריצה מול מצב הטופס הנוכחי. אין לוגיקת הסתעפות מפוזרת בין קומפוננטות, כל שאלה עומדת בפני עצמה וניתנת לדילוג.

דפוס הכתיבה הכפולה מפריד את האחריות בצורה נקייה: גיליונות גוגל מקבלים כל תשובה חלקית כקריאת רקע שלא מחכים לה; ה-CRM מקבל את המטען הסופי רק בהגשה. כתיבת רקע שנכשלת אף פעם לא חוסמת את המשתמש.

בלי backend, האפליקציה היא frontend של Next.js. פעולת השרת היא פרוקסי מאומת ל-n8n. כל המצב חי ב-React או ב-localStorage.

מה למדנו

דפוס השמירה המתקדמת, לכתוב בכל שלב ולא רק בהגשה, התברר כהחלטה הטכנית המשתלמת ביותר. לידים שהיו הולכים לאיבוד ברענון דף או בשיחת טלפון הגיעו עכשיו ל-CRM כפרופילים חלקיים, וצוות המכירות יכול היה לחזור אליהם יזומה.

הגיבוי בגיליונות גוגל תוכנן כרשת ביטחון. הוא הפך למרחב העבודה הראשי של הלקוח.

לצוות המכירות היה מהיר יותר לעבוד את השיחות הראשונות מתוך הגיליון, לסרוק את הרשימה, להתקשר, לסנן, ורק לידים רציניים לקדם ידנית ל-CRM. מה שהתחיל כתשתית הפך אצלם למוצר עצמו.

לעצב לעברית אומר ש-RTL הוא לא מחשבה שנייה, יישור כפתורים, פסי התקדמות, זרימת הטופס, ואפילו הטון של הודעות השגיאה צריכים להרגיש טבעיים למשתמש ישראלי. השאלון נקרא כמו שיחה, לא כמו טופס ביורוקרטי.

הלקח: בעבודת לידים, זרימת העבודה התפעולית של הלקוח חשובה בדיוק כמו הטכנית. בנו תצפית על הנתונים לתוך המערכת מהיום הראשון, גם אם "רק בתור גיבוי", כי שם העבודה באמת קורית.

בעיית ההמרה של הלקוח לא הייתה רק הטופס, היא הייתה הייחוס. ברגע שלכל קמפיין הייתה נקודת כניסה שקטה משלו, הלקוח סוף סוף ראה איזה קריאייטיב ואיזה שותף מביאים לידים איכותיים מול נטישות. הראות הזאת שינתה את הדרך שבה הם קונים מדיה.